לו רק ידעתי לתת ידי במכחול
מלא הבד הייתי ממלא בדמותך
הילה מעטר מעל ראשך
מעין קדושה, בתולה

לו חרש מתכת אנוכי הייתי מכה בברזל
את הגיצים נותן ניצוצות, רשפי עינייך
מגעך פלדה, קר וחם
צינת לילה, חום היום

לו פסל אבן ופטיש ואזמל כלי
את הגבוה בהרי תבל הייתי בוחר לי, לך
ראשך מעל ענן,דרור לנפשך
ושולי גלימתך עימדי, להיאחז בה

כייר לו העזתי, אצבעותי הייתי טובל בחימר
לש בו מתארך כל עוד ניתן הדבר
שכן בצאתך מהתנור
קשה
אש תמיד, כסנה, גופך יבער

ואני,
ידי כבר חרוכות


צאר