וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה
בָּהּ הֲרִימוֹתִי קֶפֶל הַסָּדִין,
לִטַּפְתִּי פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה
אֶת לֹבֶן תַּלְתָּלֶיךָ.
מוּל פָּנַי אָז נֶחְצְבוּ פָּנֶיךָ,
נֻקְשִׁים וּלְבָנִים כְּשַׁיִשׁ קַר.
מִתּוֹךְ קְרָבַי, כְּגּוּשׁ כָּבֵד,
בָּקְעָה הַיְּדִיעָה הָעֲכוּרָה
כִּי הַתַּשְׁבֵּץ אֲשֶׁר נִכְתַּב
בֵּינְךָ, בֵּינִי,
עֲדַיִן לֹא נִפְתַּר,
וְהַחֶשְׁבּוֹן בֵּינֵינו לֹא נִסְגַּר.
אַתָּה -
חֶשְׁבּוֹן פָּתַחְתָּ לִי בְּבַּנְק הַפּוֹעֲלִים.
וְגַם הָיוּ יָמִים בָּהֶם
הָיָה בֵּיתְךָ לִי אֹהֶל נַוָּדִים.
אוּלַי בַּחֲסָדִים
קְטָנִים וַאֲבוּדִים
נִסִּיתָ לְהַלְבִּין אֶת הַצְּלָלִים.
מָלְאָה נַפְשִׁי גַעְגּוּעִים,
אַךְ הַמִּלִים לָהֶן כָּסְפָה נַפְשִׁי
לֹא נֶאֶמְרוּ,
הַנְגִיעוֹת לָהֶן כָּמַהּ עוֹרִי
לֹא בִּי נָגְעוּ,
וְהַתְּהוֹם אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ
לֹא מָלְאָה בְּדֶשֶׁן רַךְ,
בְּיֶרֶק אֲפָרִים.
חֶשְׁבּוֹן נִפְעַר
בַּיוֹם שֶׁבּוֹ הָלַכְתָּ מֶנִּי,
וְנִשְׁאָר גַּם כְּשֶׁחָמַקְתָּ
לִישִׁיבָה שֶׁל מַעֲלָה,
אֶל בּוֹרֵא הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים;
לַחֲסוֹת בְּצֵל כַּנְפֵי שְׁכִינָה,
לְהִתְרוֹעֵעַ עִם הַמַּלְאָכִים.
אוּלַי כָּךְ יִשָּׁאֵר לְעוֹלָמִים.
אוּלַי אֶלְמַד כִּי לִפְעָמִים
יֵשׁ חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁלֹּא סוֹגְרִים,
וּמִשְׁוָאוֹת שֶׁלֹּא פּוֹתְרִים,
כְּמוֹ אַקְסְיוֹמָה -
מִשְׁוָאָה לְלֹא נֶעֱלָמִים.
מאי 2000
|