היי אתה..
עוד מכתב עומד להצטרף לאוסף המכתבים האין סופי של המכתבים שאני
כותבת לך...
שוב אתה פותח דף, קורא מילים, מחייך, חושב, ושוב מחייך...
מכווץ את מצחך, מנסה להבין...ושוב מחייך...
המכתב הזה... על זה אני לא יודעת איך תגיב, כי אני בכלל לא
יודעת אם תגיב... כי בשביל להגיב אתה צריך להיכנס לאתר הזה,
להיכנס לדף היוצר שלי ואז גם לקרוא את זה... מסובך לך נכון?
בכל מקרה... אני רק רציתי שתדע... שגם אני מרגישה...
זה מן כאב בלתי פוסק ואין לי כוונה להפסיק אותו... כי הכאב הזה
הוא בעצם מה שגורם לי לדעת שרק אותך אני רוצה... ואני בעצם לא
יודעת מהי באמת אהבה אבל נראה לי, כן אני ממש בטוחה, שזה מה
שקורה לי איתך...
זה מן דגדוג כזה, מן צמרמורת מוזרה... שכל פעם שאתה מתקרב היא
באה חזרה....
זה מתחיל שאני פתאום מרגישה קפואה... כאילו לא יכולה לזוז...
ואז כשאני מסתכלת עליך הכל מפשיר... וכמו גוש קרח שעובר לי
מלמטה...כן משם... ועולה לאט לאט למעלה...ואז כשהשפתיים שלי
מפשירות...אתה פתאום כורע לנשקני.. כאילו אתה יודע מתי אני
מוכנה... כאילו אתה מרגיש בדיוק כמוני... וכשזה מסתיים... אתה
תמיד יודע לחייך... ללטף... אתה נוגע במקומות לא חשופים...
מקומות שממש כמעט אי אפשר להגיע אליהם... כמו הלב... כמו
הנשמה... עמוק עמוק... ואז שאתה הולך... המקומות שמילאת
מתרוקנים ופתאום אני מרגישה חלל ריק...
וכשאתה חוזר... אתה מביא איתך הכל בחזרה וכל פעם ממלא בתוכי
עוד חלק...
אבל עכשיו... שאני איתך... במצב הכל כך קרוב הזה...
ממש ככה... אתה מרגיש? הנשימות שלך שמלטפות אותי... הריח שלך
שממכר אותי... המגע של הידיים שלך על הגוף שלי... והקול שלך...
מרעיד לי את הלב...
אני שואלת לעצמי... זה חלום או מציאות? ואיך בודקים? ואולי זו
טעות?
אני חושבת לעצמי... שעכשיו הייתי מוכנה לעצור את הזמן... להיות
איתך לנצח..ממש כאן...
וכל מי שקורא חושב שבטח כבר שכבנו... אבל זו רק אגדה,מי שינסה
לנחש בחיים לא ידע...אבל מה שתיארתי... זה מה שעברנו... בדרך
לנקודה שזה התאהבנו...
ואם אתה קורא אתה בטח מחייך... ואם אתה פה... אתה בטח כבר
הולך... כי את המכתבים שלי אתה קורא לבד... אתה אומר שזה רגע
מאוד מיוחד אז אני לא יודעת אבל אני יכולה לנחש... שברגע זה
אתה קצת חושש... אבל אם כבר פתחת את הנייר אז בטח עכשיו כבר
הגיע מחר...
אז אתה עכשיו יודע... מה אני מתכוונת שלך אני אומרת שאותך אני
אוהבת...
 נכתב בגיל 15 לבחור הראשון שאהבתי... |