מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
לָנוּחַ בְּחֵיקָהּ, לָחוּשׁ אוֹתָהּ -
חוּמָה, חַמָּה וּמְיֻחָמָה.

הָאֲדָמָה הַזּוֹ,
שֶׁבָּהּ הִסְפַּגְתִּי זֵעַתִּי
וְיֹבֶשׁ דִּמְעוֹתַי,
שֶׁבִּצְעָדִים כְּבֵדִים
פָּסַעְתִּי לְאָרְכָּם
שֶׁל חֲרִיצֵי תְּלָמֶיהָ,
מֶשֶׁךְ עוֹנוֹתֶיהָ
שְׁחָרְצוּ תְלָמִים בִּלְחַיַּי;
הָאֲדָמָה הַזּוֹ
שֶׁבָּהּ כַּלּוּ יָמַי -
תִּפְרַע לִי
גְּמוּל אַהֲבָתִי.

הִיא תְּרַפֵּד לִי
עַלְעָלִים רַכִּים,
מַצָּע כְּלוּלוֹת אַהֲבָתָהּ.
הִיא תַּעֲטְּפֵנִי
בִּרְגָבִים לַחִים,
יוֹקְדִים בְּהֶבֶל תְּשׁוּקָתָהּ.
הִיא תְּחַבֵּק אוֹתִי
בְּשֹׁרְשׁוֹנִים דְּקִיקִים.
נְשִׁימוֹתֶיהָ יִטַּמְעוּ
בְּהֹלֶם רַקַּתִּי
וְנֶצָח שַׁלְוָתָהּ -
בְּשַׁלְוָתִי.

מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
מְנוּחָתִי הָאַחְרוֹנָה, הַיְּחִידָה,
וֶיֶעֱרַב מוֹתִי.


ספטמבר 1996