פעם חשבתי שבגידה זה עניין כזה של אחרים, זה עניין של שאנשים
רעים וחסרי מצפון שבוחרים להתלכלך בפגיעה של חבר או חברה, זה
יכול להיות בסרטים ויכול להיות אצל חברות שלי, כאלו ששמות זין
על בנים, אבל לא לי כי אני שונה. כי אכפת לי ואני רגישה יותר
מידי ובעצם אני זאת שכותבת על רגישות ואהבה טהורה. נכון הייתה
לי הערכה גבוהה כלפי עצמי, אך הרווחתי אותה בכבוד בשנות חיי.
הן מועטות אבל נחמד היה לי לחשוב שאני סופרת את שנות חיי בשנות
כלב, כך שאני מנוסה.

אירוני למדיי אבל אתמול שסידרתי את המגירה, שבה אני משרבטת כל
מיני שירים וסיפורים, מצאתי איזה שיר על בגידה. ראיתי שממש
האמנתי בו. כתבתי על חיזר כזה שמתחייב לגברת חיזרית ובוגד בה
עם מישהי מכוכב אחר, השיר דיי נחמד , רואים שהשקעתי, זה כתוב
במחברת של השירים המושקעים בחרוזים . קראתי את השיר ואמרתי
בקול שקט "איזה ילדה תמימה ופתטית". באותו הרגע נתגלתה דמות
מולי של הילדה שכתבה את זה אז ,לפני לא יותר מחצי שנה, היא
הסתכלת עליי , במבט מבויש, הנהנה בראש לשלילה והסתובבה סביבי
שכמעט נפער חור באדמה. היא לא האמינה שעשיתי לה את זה, שאכזבתי
אותה, שכל הדימוי שהיא בנתה לעצמה במשך חייה ירד לטמיון. בעצם
היא לא האמינה שבגדתי גם בה , בנוסף לחבר שלי , העיניים שלה
נתמלאו דמעות ולא חלפה אפילו דקה עד שעיניי נתמלאו דמעות גם
כן, שגרמו לי לראות אותה במטושטש.
היה לי קשה להתמודד איתה, בקושי הצלחתי להרים ראשי מהרצפה. אך
כמובן שכאן לא ויתרתי, אחריי שקראתי את השיר, פעם אחר פעם,
שדרך אגב פוגע בלי להתבייש באלו שבוגדים (ומן הסתם פגע בי) ,
ניסיתי למצוא תירוצים למה עשיתי את זה  , למה בגדתי. בהתחלה
מצאתי פתרון מושלם שאם החיזר לא אהב את החיזרית זה מותר
ומקובל, הרי שתמיד אומרים ללכת אחרי הלב. הילדונת הסתכלה עליי
ואמרה לי, קולה עוד רעד מהבכי , "מתכונים ללכת אחריי הלב, אבל
לא מתכונים לדרוס בדרך את האנשים שאוהבים אותך, בוטחים בך
וחושבים שתישארי נאמנה להם".  
לא משנה כמה הסברתי לה שעברתי הרבה בחצי שנה האחרונה, ואנשים
הם לא מה שהיא חושבת, שגם לי הכאיבו וגם לי היה קשה, ומה שהיא
עומדת לעבור בחצי שנה הקרובה הולך לשנות אותה. עדיין נשאר לה
אותו המבט המסרב להאמין שזה מה שהיא תהיה עוד פחות מחצי שנה.
עוד כמה תירוצים, באמת מכובדים, עלו למוחי כאלו שבשבילם
היצירתיות שלי צריכה לעבוד שעות נוספות.
נעמדתי מול המראה ולא אהבתי את מה שראיתי, הבטחתי שיותר לא
אעשה כאלו דברים שיגרמו לה להתבייש בי, לי להתבייש בעצמי.  
מעל לבגידה היה לי חבל שהפסקתי להיות הילדה התמימה הזאת,  כזו
שמאמינה באנשים ,בחיזרים , ובאהבה.

הייתי חייבת להודות מולה שאותם אנשים רעים וחסרי מצפון שבוחרים
להתלכלך בפגיעה של חבר או חברה, זה יכול להיות בסרטים ויכול
להיות אצל חברות שלי כאלו ששמות זין על בנים וזה יכול לקרות
לי. למרות שאני רגישה יותר ולמרות שאני זאת שכותבת על רגישות
ואהבה טהורה, ולמרות ששנות חיי מועטות גם אני חייה את חיי
ככלבה מנוסה .