|
הולכת
במקומות זרים
כל כך מוכרים
ומערימה
חוויות על עצמי
אני מרגישה פה
בבית
ואיש
צעיר-זקן
בתחנת
מטרו עמוסה
מתחיל פתאום
לנגן "התקווה"
עכשיו אני מתגעגעת.
29.10.02 |
|
|
"אז אתם אומרים
שהיום הוא בעצם
אתמול בשבילכם,
אבל בשבילי היום
הוא בעצם היום
כי אני לא זוכרת
שאתמול היה
היום, נכון?"
"נכון!"
"אני לא מבינה
את זה..."
הפודלית
הטלויזיונית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.