טל אושר / אדם עובד |
עובד קשה, עובד הרבה.
חופר בורות, חולם חלומות.
נוטע עצים, שואף שאיפות.
ועובד, עובד..
יום יום משקה, מטפח תקוות.
מיפה, מזיע, משקיע שעות.
עובד...
ומגיע הרגע בו הוא קולט לפתע
ששאיפות, אמורות להיות מיושמות.
שחלומות ותקוות צריך להגשים, לעשות!
..אך הוא כבר מבוגר מדי.
והבורות? נשארו בורות..
והעצים? נשארו עצים..
והוא? מה הוא נשאר?
רק אדם שפעם חפר בורות.
אדם, שפעם השקיע שעות..
ועל מה, אלוהים?
בשביל מה?!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|