ניתנו לי פנים, ניתנה לי צורה
עמוק שם בפנים גם ניתנה אהבה
אני כאן יושבת, בבסיסי שתיקה
אך אדישות, ונשימה מפי נעתקה
בעיני נס אדיר
וליבי מתלקח,
וביום המחר מסרב! לא שוכח!
איך נועד בפני, כה אדיר כה עצום,
והרגש הציף, כה מתוק, כה רחום,
הטבע כקודש- ריגוש על טבעי
העץ, הקורבן,
רק קורבן סמלי
זה שווה את אומרת..
לחש האני,
ורטט וצהל, והפך ססגוני!
כך הרווחתי אושרי
כך קיבלתי אדם
בתקווה, תלווני,
בחיים, ובדם.
אך נקשור גורלינו, אחד בשני
כי נכון הדבר, בשבילך בשבילי.


חלק ב'

עת הגיעה שעה
לקפל חלומות, בעודי כה שמחה
לחלץ עצמות,
הטיול הארוך, המסע הנצחי
מעורר השראה, אך אתה לא איתי
יום יבוא ותגיע, לחשתי קלות..
ותקווה נאורה בליבי
ואז, או אז! התהפכו עולמות
כשחזיתי בך, לתומי!
עת גיליתי גורל, עת נגלה בעיני
חלקיק אושר, מתרבה וגדל
אחריך אלך, ביערות חשכה
עמקים, דיונות, דרך אור, דרך צל
לוותר- זה לא אופציה
להמשיך- כמובן
אך עצמי עת שואלת, איך? היכן?
בבקשה יקירי
תכיר בנוכחותי,
הרגש שלי, טהור, אמיתי
ביחד נחצה הרים וגבעות
הבדידות תישבר, לעתיד לבאות,
קשור את ידי, היה נא שלי
הרי עצום אתה, נאור- אצילי
החצי שלך, ממש כאן, זאת אני!
עת הגיעה שעה ועכשיו היא שלי!