|
מולך בלי ההגנות
חשוף לציפורנייך
לא הולך יותר ללמוד
נתון לחסדייך
רוצה אותך איתי.
בלילה חלמתי על בית הורייך
הוילה שבמושב
שם נושבת הרוח
על פני מיי היצירה
ביחד רוצה אותך איתי.
ההבל, פוחד מההבל
זה בא אחרי האבל
על מות המשרוקית
בשם המילים העלובות
מרגיש כמו מטורף
ממלא את עצמי כבלון
ברוח עצבות.
סכינים חדות מקלפות לי ת'עור
וזה שורף כשהמים נוגעים.
טלפון ממך יכל להפיל אותי
ולי כבר אין אלוהים
יורה לעצמי ברגל
ושוטף באקונומיקה את הפצעים.
אבל הרוח מהר מנשבת
ועוזבת את הבלון
אני חוזר להגנות
ממשיך לפסוע בין הצלילים
לתקשר עם הסביבה
ולחלום על הזונה מהמושב. |
|
|
בוקר טוב רחל.
עץ או פלי?
-אה... פלי...
-יצא עץ. טוב,
נו, אני אספר לך
בכל זאת. יש לך
סרטן.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.