ב: שלום אבי.
א:  שלום, בני
ב:  אפשר להיכנס לווידוי, אבי?
א: בטח בני, כנס כנס, אני רק שם גלימה ובא

ב: אה, סליחה, מר כותב, אתה מוכרח לסייע לי פה.
מר כותב: אני לא מוכרח כלום, אני כותב את הסיפור
ב: מה אתה לא מוכרח, אני לא אתה?
מר כותב: אז מה אתה רוצה ?
ב: מאומה. רק שתתבטא יפה ובבהירות ושהכומר הזה ירד לסוף
דעתי, הוא נראה לי קצת...
מר כותב: גם הכומר הוא אני, אדיוט, הנה הוא בא, תתוודה
ונגמור עם זה

א: כן בני, אתה יכול להתחיל
ב:  סלח לי אבי כי חטא..... מה זה, אבי, ריח ג'וינט עולה
מכיוונך?
א: לא בני, אתה הוזה, תתוודה ותן לי ללכת לישון, אני מהמיסה
של אתמול בחצות על הרגליים
ב: אה, טוב סלח לי אבי כי חטאתי
א: שטויות בני, כולם חוטאים, נסלח ונמחל, לך תשתה מים קדושים
או משהו
ב: לא תרצה לדעת מה החית?
א: לא בני, אני עייף והאחות טרזה קורצת לי כבר למעלה משעה,
לך והאל יהיה בעזרך


ב: עיניך הרואות, אנטיפת מחטט באף וחסר מצפון, תעזור לי פה
מר כותב: אתה נכנסת אליו, מה אתה רוצה ממני?
ב: לא יודע, שידובב אותי
מר כותב: לדובב?! אנחנו לא מהשב"כ פה, בני
ב: מה בני? גם אתה כומר?
מר כותב: לא, אבל תמיד חלמתי להיות
ב: טוב, אתה מדבר אתו או שנגמור את הסיפור פה?
מר כותב: תחזור אליו, אני אראה מה אני יכול לעשות


א: טוב בני, אני רואה שאתה עלוקה רצינית, אתה יכול להתוודות
אבל תשתדל לדבר בשקט
ב: תודה אבי, כולי תקווה שאני לא מפריע להוד קדושתו לעשן תוך
כדי.
א: הסר דאגה מלבך בני, בסיגריה שלי אין ניקוטין
ב: כן, מריחים, שאתחיל להתוודות אבי, או מה?
א: תתחיל תתחיל, אני אקרא את טרזה לפה
ב: תודה, זה היה......



א: תגיד לי מה זה הבחור הזה?
מר כותב: לא יודע, תן לו להתוודות ותגיד לו שהכל נמחל
א: אמרתי לו, זה לא עוזר
מר כותב: תשדל אותו לספר לך מה מעיק עליו, אולי זה יעזור
א: יש לך מזל שזה אתה, אחרת הייתי קורא לאח ג'ואל המתרומם
שישמע את הוידוי


א: סליחה בני, לא שמעתי את המשפט האחרון
ב: אמרתי שאז התאהבתי בה. אם אני מפריע לך שם עם האחות טרזה,
אתה יכול פשוט לומר לי.
א: אתה לא מפריע לה בני, היא רגילה לאווירת רקע כזו, אבל אני
חושש שלא הובנת שוב
ב: אמרתי שהתאהבתי בה, מה יש פה לא להבין? ואני רק באמצע
הווידוי, if you don't mind
א:  יעזור לך האל בני, אתה צריך אשפוז כפוי, לא ווידוי
ב: עוד לא הגעתי לחית, אבי..
א:  אמרת מספיק בני, אתה לא צריך ווידוי אתה צריך "תיקון".
ועוד משהו, בני היקר,  אמנם הבלגתי פעם אחת אבל זה מוגזם,
אומרים חטא, לא חית
ב: סליחה, חטא. תתקן גם למעלה שם
א:  הכותב יתקן, בשביל זה הוא פה, אם לא בשביל לעזור לי

מר כותב: תן לו לפחות רמז או משהו, אל תשאיר אותו ככה
א: הוא מאוהב, האידיוט, שום רמז לא יעזור לו
מר כותב: אבל אל תשאיר אותו ככה, הוא לא נותן לי לישון
א: טיפש
מר כותב: אני יודע נו, תשתדל לעזור לו במה שאתה יכול
א:  התכוונתי אליך


ב: איזה תיקון אני צריך לעשות אבי, משהו מה"ברית"?
א: לא בני, משהו מהיסוד, אתה לא כל כך בריא,
ב:

ב: שמע, אבי, אם יורשה לי לומר לך משהו בסוד, אני בכלל לא
מאוהב, זה הכותב מתמלל אותי.
א: יורשה לך בני, ושמתי לב, הוא נראה לי יותר מוזר ממך,
הכותב
ב: אתה עדין ורחום בהגדרותיך, אבי. כלפי, ועוד יותר כלפיו
א: אתה יודע מה? בוא נלך אלי לקיטון, נשמע קצת ניל יאנג
ונעשן משהו, אולי האחות טרזה תצטרף אלינו ,מהסיפור הזה לא נצא
טוב, לא אני ולא אתה
ב: מילים כדורבנות, אבי, בוא נלך ויפה שעה אחת קודם מעוד חצי
דקה פה
א: אגב, בני, קוראים לי אבי.
ב: נעים מאוד אבי, אני בני.


מר כותב: המארה על שניכם, לאן אתם הולכים?
א-ב: אנחנו לא מאוהבים אדוני הכותב. המארה עליך, תדייק
מר כותב: בני, את אבי אני מבין, הוא חלאה מוכרת פה, אבל
אתה.. ?
ב: אני מעדיף אותו עליך, אתה מוזר, ולמה אתה לא יכול (טרזה
את יכולה לעשות את זה גם לי?) לכתוב סיפור נורמאלי כמו שכותבים
כולם?
מר כותב: מה זה סיפור נורמאלי?
ב: אתה יודע (כן ככה, תודה. ותעזבי לי את הג'וינט) "רוח
סתוית קרירה עברה בשערותיו וליטפה את עורפו,היא הזכירה לו ימים
אחרים שהיד שלה מילאה את תפקיד הרוח" או "צלליתה הכהה על רקע
הוילון המתנפנף ברוח החרישית היתלה בו בעודו....."
ט: בני, הוא מספר את הסיפור מזווית מאוד שונה וייחודית, זה
יפה וייחודי
א-ב-מר כותב: טרזה, את שקט
ט: סליחה שאני חיה בכלל (בני, תתיישר או שאני עוברת לאבי),
גם כן תפקיד קיבלתי פה
א-ב: שמע נא, מר כותב. שב, תנשום עמוק ותכתוב הכל בבהירות
וברציפות, אנחנו בטוחים שאתה יכול ואם לא ילך לך, כנראה שאתה
חסר כשרון לחלוטין, שאגב, גם בזה אנחנו בטוחים.
מר כותב: יש לכם איזה מתכון מוכן מראש, או שאני צריך לאלתר?
א-ב: אין מתכונים לזה, תכתוב לה כל מיני דברים שאתה מרגיש.
אתה יודע, תוסיף שורה משיר, או תצטט איזה משורר. אה, ותשבץ את
המילה שלווה בסיפור, זה נותן זווית ראיה רגועה יותר
ט: אתה לא חייב, גם מה שעשית עד עכשיו זה בסדר
א-ב-מר כותב: טרזה, את שקט
ט: תלכו לעזאזל כולכם (חוץ ממך אבי הקדוש ורב האון), אני רק
רוצה בטובתכם
א-ב: מה שאת עושה זה מספיק "טובתנו", אין צורך ביותר מזה
כרגע
מר כותב: מה היא עושה לכם שם?
א-ב: מוציאה מאיתנו את הטוב שבנו, זה לא צריך למנוע ממך
לכתוב
מר כותב: אה.   תגידו, "תשמעי" זו התחלה טובה לדעתכם?
א-ב: תשמעי זו התחלה נהדרת (טיפש), אבל תכתוב כבר


תשמעי, קראתי כל מיני סיפורים ממך בכל מיני מקומות, מדברת אלי
דרך שם מדומה שהמצאת לי. זה בסדר. גם השם שהמצאת לי בסדר. אבל
אל תגידי אחר כך שניסית "ליצור איתי קשר" בכל מיני מקומות, כי
את יודעת איפה המקום שלי. לפעמים אני מצטער בכלל שעניתי לך
באותו לילה ארור, ולפעמים אני מצטער על המחשבה הזו, האחרונה.
לפעמים את באה לשתות  קפה איתי ולהתנצל על איך שעזבת, ולפעמים
אני מתעורר. לפעמים אני מנסה לכתוב סיפור שיתאר בדיוק מה אני
מרגיש, ואף פעם לא הולך לי. תמיד אני רוצה שתהיי פה, ותמיד את
לא:

יותר טוב לי ככה, את שומעת?

ועוד משהו, בפעם האחרונה שהייתי אצלך (שבו לא הראית שום סימן
של עזיבה),שכחתי אצלך את השלווה שלי, אם את עוברת באיזור אני
מאוד אעריך אם תחזירי לי אותה
תודה

אה כן, Keep on rocking in the free world


מר כותב: איך הייתי?
א-ב: נחמד, השורה מהשיר היתה שוס אדיר
מר כותב: תודה, השתדלתי
א-ב: תגיד משהו, מר כותב. מה יש לך? למה אתה מתרגם את
המחשבות שלך לכתב במקום לדיבור? במילים אחרות, למה שלא תגיד לה
כל מה שכתבת פה?
מר כותב: אה, זה פשוט. היא לא שומעת אותי יותר. אני חושב
ש"יותר טוב לי ככה"
ט: ככה או ככה חרא סיפור.
מר כותב: טרזה, את יכולה להיות בטוחה שאותך אני מוריד ממנו.