תמיר הוד / ילדות |
פעם מולך פעם לצידך.
אפעפיי נסגרים באיטיות,
עיניי מחפשות את המפלט מהבדידות.
את נמצאת כאן בין כולנו, ילדות יפה,
מחייכת לעולם ומראה כי טוב.
התמימות שבעינייך מפיצה שלווה
יושבת בתוך, אבל לבד, ומקפיאה את מחשבותיי, קיפאון חם
וילדותי.
עכשיו, ילדות יפה, את מוקפת ביופי ובזמן,
את פסיעתך השלמה אני מרגיש עד לכאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|