מיקי בבל / געגוע |
כמו גלים שמתנפצים לי מול הפנים.
כמה שכואב כעת,וכמה שעודיכאב בעתיד,
והידיעה שלא תראי אותו יותר לתמיד.
ואת לא רוצה להאמין,לא לעצמך,ובמיוחד לא לו,
ועכשיו הוא בקבר שוכב לבדו.
ולא מוכנה להמשיך הלאה,אל עבר המחר,
כי עם מותו את מרגישה שהכל נגמר.
איבדתי את התמימות שהיתה בי,אני לא מאמינה באנשים,
אלא רק באלו שכבר לא נמצאים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|