למתן ונועם.
נובמבר 2002.
הוא יצא לצייד
וחשב בליבו
האם אהיה קדוש
כשאמצא טרף טוב?
היא ישבה לה בקן
שיחקה עם גוזליה
ונראה כי רק אתמול
נולדו הם אפרוחיה.
הוא יצא רעב ליער
ועבר בין הקנים
כשלפתע הוא שמע
צחוק של גוזלים.
צחוק תמים ומתפרע-
חיוך של אושר על לחייה,
חום הציף את ליבה
כשהביטה באפרוחיה.
הוא הביט אל תוך הקן
וראה שני אפרוחים
וציפור אחת יפה
הוא חשב: "הם אבודים".
היא הביטה בו בפחד
לא עליה היא חשבה
"רק לא אותם" התחננה
וידעה כי זה סופה.
הוא הביט בעינהם
וליבו קשה כאבן
והוא לא הניד עפעף
כשלחץ על ההדק.
וכך שכבו הגוזלים
כשהיא אותם חובקת,
רק תאמר לי אלוהים
איך נתת לילדים ללכת?
הוא חזר לביתו
לאישתו, לילדיו
ומה העונש שיכפר
על מעשה כה נתעב? |
