אני קם בבוקר והולך ישר לשירותים. משתין, מצחצח שיניים (לפעמים
שניהם בו זמנית). רץ למטה מדליק קומקום ולא מחכה ישר לגיטרה.
מנגן מנגן עד שהקומקום נכבה. מכין תה. לא שותה אפילו. ממשיך
לנגן ואז נזכר לשתות. שיט! קר כבר. לא משנה. עולה למעלה נכנס
לחדר. בדרך קולט אותה באמבטיה. היא קמה. יכול להיות שהערתי
אותה?
היא שוטפת פנים מצחצחת שיניים. ואני עומד ובוהה. היא חולפת עלי
מבלי להביט בי ונכנסת לחדר. אני בעיקבותיה. מחבר את הגיטרה היא
על המיטה מדליקה טלוויזיה. אני מנגן. היא שם לידי עדיין בשלה.
לרגע אחד קמתי והלכתי שוב למטה למטבח לקחת אוכל. היא כאילו
עוקבת אחרי. יכול להיות שהיא עוקבת אחרי?
"בוקר טוב" אני אומר לבסוף.
"היי. מה נשמע?" היא עונה בחיוך.
"אחלה".
"הכל טוב?"
"סבבה. ואיתך?" הכרות ארוכה מידי.
"אתה יודע".
"כן אני יודע"
"מה עושים היום?"
"מה יש כבר לעשות? לנגן, לראות טלוויזיה, מקסימום סקס פרוע"
אני מחייך. היא מחייכת מנשקת. יו אני יכול למות עכשיו?
היא מכניסה יד תחת לחולצה שלי מלטפת את הגוף. יו אני יכול למות
עכשיו?
"לא עשינו את זה אף פעם אתה קולט?"
"לא כזה הפסד" אני צוחק. אווץ'! חטפתי סטירה. היא צוחקת.
"נו מה דעתך?"
"על מה?"
"על להזדיין טמבל!!!" היא צוחקת.
"אה, אה, אולי אחר כך" אני אמרתי את זה? שוב סטירה
"עכשיו! אני רוצה אותך עכשיו!"
"נו טוב". עולים למעלה. היא מתפשטת לחלוטין. אני יכול למות
עכשיו?
שיו איזה גוף! אני יכול למות עכשיו?
"מוצא חן בעיניך מה שאתה רואה?" היא מביטה במבט סקסי ומחייכת
חיוך מפתה.
"אה, לא משהו אבל אני אסתדר עם זה" שוב סטירה. היא מפשיטה
אותי.
אני רוצה לחדור אבל לפתע עוצר. חושב. אוהב. כואב. מתעורר.
בוקר. קם. הולך ישר לשירותים. משתין, מצחצח שיניים (לפעמים
שניהם בו זמנית). רץ למטה מדליק קומקום ולא מחכה ישר לגיטרה.
מנגן מנגן עד שהקומקום נכבה. מכין תה. לא שותה אפילו. ממשיך
לנגן ואז נזכר לשתות. שיט! קר כבר. לא משנה. עולה למעלה נכנס
לחדר. מנגן שיר עצוב. נזכר. שוב אוהב. שוב אוהב. שוב כואב.
רוצה לישון.
אני יכול למות עכשיו?