יער לביא / נערה ששמרה נגיעה |
אז למה אתה עומד כל כך קרוב?
חוטים דקים, שקופים, כסופים,
מקניטים במחולם,
את פרקי ידיי קושרים
לידייך לעולם.
מלחמה בתוך תוכי,
כנגד כוח המשיכה
ואתה עומד לך מנגד, ומחייך.
מפנה ראש לקיר
כדי לא לראות אותך,
ועודך מחייך, וקרב והולך.
אני לא אגע בך, פשוט אסור לי.
אבל אם תצעד לאחור, ותדמם,
תראה איך צלך מתייצב לצידי,
ואיך אשק לו ואסתלק לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|