|
"איזה מסכן היה אלוהים כששם כל אבן ואבן במקומם המדוייק על
המדבר, ואיזה מסכן היה אלוהים כשנטע כל עץ ועץ ביערות" אמר
הילד בעודו מתבונן קדימה אל המצוקים. " הכי מסכן אלוהים היה
כשהיה צריך לראות את כל האדמים שברא מזיזים אבנים ממקומן
ובמקומם בונים בנייני קומות וכורתים את העצים ומהם עושים שקיות
מעוצבות" ענה לו הנווד והצביע אל העיר שעל קצה המצוקים. |
|
|
עזוב אותך מטחול
ולבלב, כשאתה
באמת צמא,
ספרייט.
פרופ' יהודה היס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.