כבר היום השלישי ברציפות שאני חולמת עלייך
בכל חלום אני מודעת למצב משום מה
בכל חלום אני צועקת את שמך משום מה
בכל חלום אני מרגישה את שפתייך משום מה
בכל חלום אני צוחקת מדברייך משום מה
בכל חלום אני מספרת לך שאני אוהבת אותך  משום מה
בכל חלום אני עוד רואה אותך שם משום מה
בכל חלום הסוף כמו בהתחלה משום מה
בכל חלום אני לא יודעת או שוכחת או מרגישה לרגע משום מה
שבכל חלום אני בוכה ש"הלכת" משום מה...
וזה לא מאהבה אליי- רק אל עצמך משום מה
וזה לא שאמרתי לך את הרגשות שלי כלפייך
אבל גם אם כן מי בכלל יודע מה היה קורה ואם היה קורה אז ממש
הייתי לוקחת ללב- אולי עדיף ככה  אי ידיעה
אולי אני עוד אפגוש אותך היום בשינה ואשאל
אבל אז עוד יכאב לי שאיני יכולה..
כשהיית כחול ולא נושם רציתי כ"כ לבקש לראותך לפחות הזדמנות
אחרונה- לומר לך שאני רוצה אותך כ"כ ולהרגיש את שפתייך בפעם
הראשונה- החלום שעליו הייתי חולמת כשהיית בחיים.
פעם הייתי שרה לגבר הזה שהיה פוגע בי או שהיינו נפרדים או לזה
שהוא לא "נמשך" אלי- היום אני שרה לגבר שלא ישמע עוד...
כואב וצורב ואין לי את הכוחות להמשיך השיר הזה לא יעזור ואני
לא מבינה למה אני כותבת אז וכותבת וממשיכה לכתוב..אולי כי אני
מקנאה שכשהלכת ולא כשאותי אתה אהבת..
אולי אני עוד רוצה להמשיך אותך במילותיי
להכניס בך חמצן לשניות שפה אני כותבת
האמנם?
אתה מקשיב לי שם?