דעותינו משתנות,
כעונות - השנה חולפות;
רוח - תמורות, שפוקדת את עולמינו -
אינה פוסחת,
גם על דעות קדומות.

שרעפינו -
נושאים אותנו, על כנפיהם
אל המחר הזוהר,
כחמה המאירה במרום;

את הדעות הקדומות,
שאבד עליהן כלח -
אנו משאירים מאחור.

השנאה, הקנאות,
המלחמות וזעם;
הם הנכס של העבר,
שאין לא שום הופכין.

שלום וידידות;
שלווה ושקט,
הם הדעה -
אותה אנו הוגים.

שמחה ואושר;
נוי ויופי...
אלה הם הדברים,
שבדעתינו עם הזמן
נחרתים.

הדעות הקדומות - לא אצלנו!
כי אנו קדימה נעים,
ובעתיד את עינינו נועצים.

דעותינו, משיאות אותנו קדימה
ואינן משאירות את המקום,
למשפט קדום!..