|
איש עם מכחול שמצייר את הנוף
מסתכל מסביב ומרגיש במעוף
ההרים הרמים והגבעות הנישאות
הבתים שבאופק והילדים שבנדנדות
איש עם זקן ואשה עם מטפחת
ילד צוחק וזקנה שצווחת
מצייר הוא שמים בצבע מרוח
ומוסיף עננים ששטים עם הרוח
ציפורים שחגות מעל העצים
יונה על חלון עם קן וביצים
שממית שמטפסת על אחד הקירות
ובאופק מוסיף הוא ים עם סירות
איזה כיף לו לצייר עם המכחול
הוא יכול לצייר את הים בכחול
בלי זיהום ושפכים ממפעלים רעילים
ואת האוויר צלול וללא ערפילים
את האטמוספירה בלי שום קרעים באוזון
הלוואי הייתה זו מציאות ולא חיזיון |
|
|
"הבל הבלים אמר
בועז, הבל הבלים
הכל הבל:
מה יתרון לאדם
בכל עמלו שיעמל
תחת הבמה? כותב
הולך וכותב בא,
והבמה לעולם
עומדת. (...) כל
הסיפורים הולכים
אל הבמה, והבמה
איננה מלאה, אל
מקום שהסיפורים
הולכים שם הם
שבים ללכת"
הבמה החדשה, ספר
בועז, פרק א,
פס' 1-5
ארגנטינאי כותב
תנ"ך לעמים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.