כשהר הגעש יפרוץ
הוא יפרוץ.
אל תמהר.
לא להתלונן על הממהרים ללכת
ועל שפה שאינך מבין.
הקול יבוא מתוכך כמו שהבטיח
ויש הבטחות שמתקיימות.
בשקט איש יצא
אל חשרת אפלולית של טרם בוקר
או אחר הצהרים יום ששי, שעה לא שעה
יעלה על רכבו האישי, והוא מוזהב
מנגינה תתחיל להישמע
יצא לדרך, להפיץ אורו
מטוהר מכל אשמה
ואומר מלים ברורות
לא כיסויים
שנועדו לרצות לאלף כיוונים.
ואינם אומרים דבר
רק משאירים אותך תועה
בממלכת הספקות והרגשת הכשלון
בצהרי היום
דצמבר, אין שעה טובה מזו
לחוש את השעה
תמיד היית מסכם את השנה
כמו איש זקן שהולך לישון
כשהטמפרטורות
יורדות אל האפס המוחלט.
סוף 1995 |
