רותי קובנר / יושבת על פסגת הר |
יושבת היא על פסגת הר
והרוח מעיפה שיערה לאחור.
צופה היא בשמש השוקעת
בשלוות נפש.
היא האחת אשר
מסבה לי אושר.
פורשת ידיה ונוגעת בקדקדי
רוקמת מעטה מגן
סביב הלב, ומחדירה
אופטימיות.
עיניה תמיד נשואות לשמיים,
היא מרחפת בין עננים
וכשסערה באה וקרבה - היא לא משתנה
היא תמיד חברתי הטובה
עתליה.
מתגעגעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|