בראשית בראתי גופך
בצלם דימיוני,
מגע ידיך כמשי מלטף
שרירי חזך כהרים שסועים
הנגלים לראשונה באור הזריחה

ואני תרה מסתורי גופך בידיי
כטף הגולש למקומות אסורים,
אוחזת בליבי תקווה נצורה
בעוד ידיי עושות דרכן
במעלה גבך

ביום השני יצרתי תווי פניך
מלאכיים ביופיים ועדינים
כפני תינוק בן יומו,
עיניך כיהלומי מלכות נדירים
סנטרך כצוק איתן

בעומדי מולך ליבי עצר מלכת
משהה עימו את מרחבי הזמן
אם אף רק לרגע קט,
עיני חוקרות כל תו בפניך
שפתיי כמהות למגע שפתיך

ביום השלישי ארגתי מחשבותייך
בנול ביתי,
טמנתי בראשך תכונות אציליות כתמימות ואמונה
כמובן שלא העזתי לשכוח את ההומור והתשוקה,
באותו יום מקוצר ציפייה
אף הפרחתי חיים בליבך

גופי כגופך חד וכעת אתן
חיי בידייך,
עם כל נשיקה אצית בליבך
אש חמה יותר מכל להבות גיהנום
וטהורה אף יותר
מאור גן עדן

בחייך אבנה חיי מחדש
באהבתך אמצא מפלט מזיכרונותיי,
כדמדומים הנושקים לקרני השקיעה
נעמוד יחד מחובקים
אל מול היקום

ואלוהים ברא את העולם
בשישה ימים,
אני לעומת זאת יצרתיך
בשלושה
ימי חסד מופלאים