הלכתי לכרופרקט בן זונה
לא אמר לי שלום
רק "תזיזי את הראש לכאן לשם.."
אפילו לא קיבלתי "יופי" או "עוד קצת" כלום.
רק "תשכבי על המיטה"
אז הוא התחיל להזיז את הראש שלי לזויות שרואים רק
בסרטים מסריחים
כשמראים מישהו עם רוח בתוכו
כמו ימי חיינו.
למה אנשים לא יכולים
להיות עם קצת לב, ולא בני זונות
וקצת עדינים, ולא אלוהים
כי זה הצוואר שלי ולא שלך
כי זה הכאב שלי ולא שלך
כי אלו החיים הדפוקים שלי ולא שלך
אז פתאום הוא שבר לי את המפרקת
או לפחות ככה חשבתי
כי שמעתי רעש
כי שמעתי שזה נשבר
ראיתי את החיים שלי עוברים לי מול הפרצוף
ואז נשמתי.
תמות, אמן שישבר לך הצוואר
אני לא מחבבת אותך
לא מזהיר, לא מרגיע
למה? אתה חושב שאתה אלוהים?
ועכשיו אני מרגישה כאילו הצוואר שלי
לא במקום
שום דבר לא מתאים יותר
ואני מרגישה חוסר שלווה
ונקמה
אני רוצה נקמה, אני רוצה לקחת מכשיר מכשיר
לדחוף אותם למקומות שלא ידעתי שאפשר
לשחק לך בחוליות
שתרגיש לא נוח
חוסר ודאות
בן זונה.
(ועכשיו תחליפו את מטאפורת הצוואר ברגשות ולב.
תודה.) |