אלת העצב / מוות של גיבור |
כאב בפנים, עמוק ולא נגמר,
אני נגמרת,
כל יום רק מוכיח לי יותר ויותר
כמה שאני רוצה למות,
ליפול ולא לחזור
כמה שמגיע לי להיות עצובה,
בודדה,
בלי מלאך שישמור עלי,
בלי תקווה, אפילו לא קטנה.
הייתי רוצה להפסיק לחשוב
שלא יהיה אכפת לי יותר מאף אחד
ואז אני אוכל לעשות הכל,
ומה אכפת לי מהכל
כשאני רוצה רק דבר אחד,
לקחת אקדח ולירות לי
בתוך הפה,
כמו שגיבורים מתאבדים
כי אם כבר למות
אז לפחות שאבא ואמא
יהיו גאים בי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|