הוא הולך לבית התפילה
מחפש אחר עוד קצת תחושה
בכל תנאי, מבקש המסכן
אך המזרק כבר התרוקן
זרמים רועדים את וורידיו רחצו
כמיהות מסריחות כמו שחורות בו הכו
סתם עוד זרוק, ברחובות הוא שוכב
בין קירות העולם, המלא בכאב
אנשים הפכו חולירע
חברים לסתם עשן
והוא בצעקה שוקע
עולם מסריח, מחורבן
קופץ הילד אל המרום
נופל מתרסק הוא אל תוך התהום
ועוד הרוח שורקת, לנער עזוב
מתפלל הוא לחופש
לאושר גנוב
עוד באים הכופרים אל בית הקברות
בשחורי לבנים, וסיגריות זולות
מרחלים על הילד אשר התפכח
הנה עוד אחד, ילד רוצח
אנשים הפכו חולירע
חברים לסתם עשן
והוא בצעקה שוקע
עולם מסריח, מחורבן
המוות השולט
פרחיו הם ארגמן
וכאב, תקווה נופלת
היא עוזרו הנאמן |
