[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנה בר
/
בורות

הכי קל זה ליפול,לברוח
כי הכי קל זה לסבול
סבל זה משהו שקל לנו להתאהב בו
בור זה עמוק,
קשה לחזור.

אז מה אנחנו עושים??
אנחנו נופלים, בורחים
נופלים עמוק לבור שאנחנו במו ידינו חפרנו
מתאהבים בו ולא יוצאים.
יושבים ומרחמים על עצמנו.
מעשנים עוד ג'וינט, צוחקים.

הדבר שאנחנו לא מבינים הוא, שכשנתעורר
הכל יהיה אותו הדבר.
הבור אותו  בור
הסבל אותו סבל
הכאב אותו כאב
העצב אותו עצב.
ואהבה ההיא שהייתה לנו אתמול נעלמה, נמוגה.

ומה שבעצם ניסיתי להגיד, זה שלנו, בני האדם קל לברוח משגיאות,
מטעויות, מפגיעות. נוח לנו לעלות על אותה ספינה שנכנה אותה
"סבל"
ולשוט עמה לחוף מוזהב עם עצים טרופיים שנקרא "רחמים עצמיים".
כן זה קל לברוח אני יודעת. לא להתמודד, ליפול. מין בריחה כזאת
מהמציאות. כזאת שמשאירה הכל מאחור, את כל הטוב ועמו את הרע.
אז במקום להתמודד אנחנו נופלים לבור כזה ללא תחתית.
קופצים בנג'י לתוך תהום. אבל התהום הזה הוא המציאות...שלנו.

(ליאור וסיון)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אומרת פולניה
כל בוקר מול
הראי?

"מגיע לו!"


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/11/02 19:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה בר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה