דנה בר / מפלצת |
אני נשאר בחוץ.
את נרדמת,
אני מסתכל איך את ישנה.
בחוץ הכל שחור העולם נעלם לנגד עייננו
ואת...את כל כך יפה.
כל כך יפה שזה כואב,
אני רוצה להעלם, אך מסרב לכך.
רוצה לקום וללכת, לעוף רחוק מכאן
לנדוד מארץ לארץ.
ואת...את ישנה כמו מלאך.
מפחד שתקומי ותגלי שכל מה שהיה נגמר.עבר.
אוהב אותך כל כך , אבל מפחד.
מפחד שברגע שאני אלך, את תתעוריי משנתך
תסתכלי מסביב ופתאום תפני לאחור
ורק אז תגלי את המפלצת ההיא- אני!
(ליאור וסיון)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|