ניסיתם פעם לחגוג 16? בארץ? בתקופה הזאת?

(מגחכת)

תנו לי לנחש- או שישבתם בבית, או שהלכתם לגן עם חברים, טאקילה
וודקה ונרגילות, או ששכרתם סרטים ועשיתם שולחן של פופקורן כמו
במגישים סרט עם אלי ומריאנו.

(מרגישה צודקת)

למה?

כי יש מיתון אז אין יותר מדי כסף לבזבז
יש התראות אז אין לאן לצאת בלי לווי הורים, אם בכלל.

(מרגישה חכמה)

אאאאאאאאאאאאא....
C WHAT I MEAN?

אני לא אומרת סתם...
יום שבת הקרוב... כן כן...

(מתרגשת)

שיחה עם אחי-

"SWEET SIXTEEN?
רק בארצות הברית מתוקה...
בארץ זה לא משו"

(אאוץ'?)

חודש לפני, שיחה עם ענת-
"אז ככה... יום שישי בצהריים נלך לשינקין, שישי בערב נצא
לסטודיו 49 בת"א, יצאו הזמנות עם השם שלי, נחזור אחה"צ, ובערב
מי שרוצה יבוא...
אולי יישבו פה עם שש בש, נרגילות, אולי גם קצת אלכוהול.."

-"וואי נשמע שווה לחלוטין!!!"

(ייייייייייייייייייייייייפייי..)

שבועיים אחרי שיחה עם ענת...
- "טוב, אני מתחילה לעבוד על הקטע של ת"א עכשיו עם ההורים
שלי"

כמה ימים אחרי, במגרש בצפר, ענת-
-"וואי יש לי הרגשה שלא יירשו לי..."

(אאא... מה?!)

באותו יום, בחדר מחשב עם אחי...

"תשמעי, אני לא מאמין שיגיעו לת"א מספיק אנשים כדי שאל יוציא
לך הזמנות... זה 1000 שקל, זה שעת עבודה של גרפיקאי, שעת עבודה
של בית דפוס, אני לא ממליץ לך בכללללל לבזבז למפיק מועדון
כסף.... מנסיון"

(ווואוו אוו... פה מתחילות להידפק כל התוכניות שלי, ודמעות
עולות)

"לא באתי לבאס אותך מאמי... אני פשוט הייתי במצב שלך.. חבל
לך..."

(ההזמנות היו פה כל הקטע.... דההההההההההאאא!!)

ואז יצא לי הרפס. ועוד יש לי דלקת עיניים קצת משבוע שעבר,
והנה הכל מצטבר לי אני מרגישה את זה.

(הנה הפרנואידיות וההוצאת דברים מפרופורציות, וההגזמה....)

זהו... אף אחד לא יזכור, אף אחד לא יבוא, אני הולכת להתאכזב
מהמון אנשים, יהיה גשם!..

(ויהי מים... הברז נפתח)

אני לא יכולה להתמודד עם הכל.. כל יומולדת זה ככה... נמאס לי
לתכנן הכל ולראות הכל מתפקשש... איכס באסה לי רע לי מגעיל לי
אני מרגישה לבד.

(עכשיו כבר דברים לא קשורים מתווספים, זה מין קטע כזה)

והשמנתי
ולא דיברתי עם אחותי מלא זמן
וקר לי
וחם לי
ומשעמם לי
ולא הולך לי בלימודים

(הצתבר לי רע כבר הרבה זמן...)

אני מרגישה צמרמורת ובחילה וקור וחום, והמון המון איכס.

קמתי יום אחר כך עם כל השרירים תפוסים...

(כאילו הזדיינתי כל הלילה וגיליתי תנוחות חדשות)

הלכתי את הדרך לתחנה בצעדי אצבע עקב כמו בבלט, באוטובוס כבר
התייאשתי

אבא... בוא לקחת אותי...

הלכתי מהאוטובסים לשומר, שאגב נראה כמו אריה ים בדמיון
מדהים!!

(אגג אגג... קול של אריה ים..)

כסא

(JOY)

ישבתי ולא זזתי.. הייתי מכורבלת בתוך עצמי, כל מכר שנכנס
חייכתי קלות, ואותו משפט חמישים ושבע פעמים

"אני הולכת הבייתה, אני לא מרגישה טוב"

ואז הרגשתי את זה עולה, שם ליד השומר,
והקאתי.

כבר 3 שנים לא הקאתי.

וווווווווווווווואאאאיי זה היה כזה טוב!!!!!!!!!

(לא, אני לא מהחולנים שאוהבים לראות תערובת עוצרת נשימה של
אוכל)

זה הוציא ממני את כל האיכס שבעולם!!!

עוד היה לי קצת קר וחם אח"כ והרופא אמר שפעת, אז קיבלתי שחרור
מבצפר מיום שני עד חמישי...

(יש אלוהים, תאמינו לי שיש!!!!!!!!!!)

וככה אני מפסידה שיעורים, ובפעם הראשונה השנה עם "סיבה
מוצדקת"!!!

הקטע עם ההזמנות עם השם שלי- אחי סידר ששבוע אח"כ במועדון פה,
ברייב הפקתי ענק של חנוכה ואין מצב שלא יגיעו!!

(טוב אולי יהיה בסדר בכל זאת, פרה פרה...)

אז יש לי יומולדת לסבתא, לדודה, ואישתו של בן דוד שלי בהריון
אז יוצאים למסעדה בשישי בצהריים... איזה יופי...

הייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שינקין!!!!!!!!!!