"תתעורר...תתעורר..."
"מה? מי זה?"
"תתעורר..."
"מה הולך כאן?"
"קום כבר יא בן זונה!!!"
"מה זה?!!"
"אל תנסה לברוח ממני...אתה חסר אונים נגדי..."
"מי אתה?!!"
"אל תצעק עליי...אתה לא רוצה לעשות את זה...סמוך עליי..."
"מה לעזאזל קורה כאן?!!"
"למה אתה כל כך גס רוח? זו לא דרך לדבר איתי"
"מי אתה?! מה אתה?! מה אתה עושה ב...ב..איפה אתה?!"
"חפש אותי...חפש אותי פה, שם, בכל מקום בעולם...כל מה שתמצא זה
עצמך...אך ורק עצמך, כי זה בעצם כל מה שיש לך להציע, לא?"
"אוקיי..בסדר...להרגע...תיכף הכל יסתדר, אני אשתה ספל קפה, אלך
לעבודה, הכל יהיה טוב..."

"העבודה שלך מסריחה, אתה יודע את זה?"
"אלוהים!!!"
"אוי נו באמת, תראה עכשיו מה עשית...הכוס הזאת עלתה לחברה יותר
מהמשכורת שלך!"
"מה לעזאזל קורה כאן?!! הצילו!!!"
"תרגע..."
"הצילו!!!"
"סתום את הפה שלך אימבציל, אתה תסתבך!"
"תעזרו לי! זה לא עוזב אותי! אני משתגע! בבקשה! תעזרו לי!"
"אוי, תמים שכמוך...הם עכשיו יזמנו רופא שיקבע שאתה
פסיכופט...אתה תאבד את העבודה שלך, את האישה, את הילד, את
החיים...וכל מה שיישאר לך זה רק אני...אתה, בעצם"
"עזוב אותי!!!! עזבו אותי כולכם!!! סלקו את הידיים שלכם ממני
אני בסדר גמור, הנה אני נעמד, הכל בסדר!"
"יופי, אתה רואה? ככה זה צריך להיות, ככה מתנהגים! תתעלם
מהמבטים המפוחדים שלהם, זה נורמלי...לאן אתה הולך? למה דווקא
לשירותים, מסריח כאן..."
"מי אתה?! מה אתה?!! מה אתה רוצה ממני?!! עזוב אותי במנוחה!!"
"אבל למה אתה אדיוט? תראה, עכשיו הבחור שיוצא מהתא חושב שאתה
מסובב..."
"עזוב אותי!!!"
"אם לא תפסיק לצעוק כלום לא יתקדם...עכשיו תצא, תגיד לבוס שאתה
חולה ולך הביתה"
"לא רוצה!"
"תקשיב לי, שרץ, ותקשיב לי טוב...צא החוצה...תגיד לבוס...תלך
הביתה!!!"
"אאוצ'! אתה מכאיב לי!"
"בא לך שאני אעשה את זה שוב? הא?! לך הביתה!"

"הלו? הלו? ג'ק, אתה חייב לעזור לי! אני חושב שאני
משתגע...ג'ק!"
"תנתק...עכשיו!!!"
"איי!!!"
"תנתק!!! תנתק!!!!"
"טוב! הנה! סגרתי..."
"למה אתה מטומטם?! תבין! מעכשיו אין לך חברים...רק אותי!"
"אבל למה? למה??? מה אתה רוצה ממני?!
"רק אותי!!!"

"מריה הקדושה...מלאת חסד...ברוכה את וברוך פרי בטנך..."
"מה אתה חושב שאתה עושה?"
"מה? אני מתפלל...אווה מריה..."
"אל תזיין לי את השכל...מבחינתך אין יותר אלוהים...אם אתה חייב
להאמין במשהו, תאמין בי. זהכל מה שנשאר לך...אלוהים לא יציל
אותך ממני..."
"אלוהים...הצילו...בבקשה תעזור לי תציל אותי מהשד הזה!!"
"אבל למה אתה בוכה? בנאדם בגילך...נו בבקשה! ואל תקרא לי שד
יותר...זה עלול לעצבן אותי..."
"מה...מה?!!"
"תלך לישון...מצפה לך יום קשה מחר..."
"מה אתה עושה לי???"
"לך לישון!!!"

"תתעורר...תתעורר..."
"בסדר...אל תכאיב לי..."
"זה יותר טוב...תהיה כנוע, אני אוהב את זה...לך לארון שלך"
"הנה..."
"תוציא את המאוזר"
"את מה?!"
"כן כן, הרובה...המאוזר...הבנת אותי..."
"למה?!"
"אנחנו נוסעים להרים...אתה הרי אוהב לצוד, כולם יודעים זה"
"זו לא עונת הציד עכשיו...יש פקחים...משטרה..."
"מבחינתך אין יותר חוק ומשפט...רק..."
"כן! כן אני יודע!! רק אתה, יא חרא, רק אתה ואני!!!"
"אני שמח שאתה לומד סופסוף...אגב..."
"אאו!!!! למה זה היה??"
"אל תעיז לקרוא לי חרא יותר..."
"איך זה קרה לי? איך נכנסת לראש שלי?!"
"לא נכנסתי לשום מקום...זה הראש שלך שנכנס אל תוכי..."

"עצור"
"מה? אנחנו עדיין באוהיו..."
"עצור!!!"
"איי! בסדר...בסדר...הנה!"
"קח את הרובה...תסתיר אותו במעיל שלך...צא החוצה..."
"הרובה? למה עכשיו?! מה אתה מתכוון לעשות?!"
"צא כבר מהאוטו יא זבל עלוב!!!"
"די! דייי!!! תפסיק להכאיב לי!!!"
"הבחור שניגש לעברך...זה שמולך עכשיו...תכוון לו אל בין
העיניים..."
"מה?!!"
"תכוון לו אל בין העיניים!!!"
"לא!!!"
"תירה!!!"
"בבקשה!!! לא!!!"
"אש!!!"

"זה היה יפה..."
"מה עשיתי?! מה עשיתי?!!! מה גרמת לי לעשות?!!"
"חייך, מותק...זאת רק ההתחלה!"

"הבחור שיורד לעברך בגבעה..."
"לא...בבקשה...הוא צעיר, לא?"
"לא, בן 30 פלוס...הכל בסדר...תירה בו..."
"אני מתחנן..."
"תירה!"
"הנה! מרוצה?!"

"עצור את האוטו"
"למה?"
"תחזור אחורה"
"בסדר"
האיש שיושב על הכורסא, בתוך הבית"
"טוב נו, הנה...וואו, כל הזכוכיות..."
"הוא אפילו לא היה צעיר"
"זה בסדר, לא אכפת לי"
"תסע הביתה...תנוח...יש לנו המון מה לעשות מחר...המון מה
לעשות!!! חה חה חה!!!"
"כן...המון מה לעשות...כל מה שתגיד...המון..."



משנת 1980 ועד לפני כמה שנים חיסל תומס דילן מאוהיו חמישה
אנשים בירי מרובה צלפים. כאשר נתפס, סיפר בשקט נפשי ובצורה
נורמלית עד כדי פחד על איך רצח אחד אחד את קורבנותיו. הוא טען
כי קול מסתורי בראשו אמר לו לבצע את הרציחות. זה מה שטוענים
רוב הרוצחים הסדרתיים. הפסיכולוג שמינתה ההגנה קבע כי ה"קול"
בראשו של דילן אינו הזיה פסיכוטית...תומס דילן שפוי, בדיוק כמו
רובכם...