דניאל נורוק / נוסטלגיה |
כורכות עצמן סביבי בטבעת חונקת.
עוטפת כל שביב זחיחות צוהלת
במעטה דק של צנעה ותמימות.
הופכות פנסי רחוב לירחים.
ערפיחים לשקיעות וזריחות.
זיכרונות מרים לנוסטלגיה עצובה מתקתקה.
בולע אותן בשקיקה נטולת חרטה, הרמונית
ומחייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|