זה היה לילה יפהיפה השמש הגוועת
ליטפה את העננים בלהבות של אש
כנגד רקיע הדמדומים,
הים השקט, והגלים נרגעו כזהב מותך ,
ציפורים חגו הביתה..
כך ישבה והביטה בקיצו של יום
היא לבשה שמלה לבנה
ושיערה היה מוברש סביב עיניה שברקו
כאבני חן ,עורה הצח בהק,
עיניה הביטו בו כאשר התבונן בה
שמלתה היתה כסרט לבן כנגד העלטה
נבוכה ממבטו הבוחן חלצה סנדליה ורצה
יחפה על החוף להצטרף לחבורה
שישבה מסביב למדורה..
לא מודעת למראיה ,חשופת רגליים
ירכיה מתעגלות כנגד הבד הדק
כאשר הרוח שיחקה בו קלות מצמידה
אותו אל גופה ,היא היתה נבוכה,
לא מודעת, ועם זאת...מודעת, זה ניכר בה.
גופה נראה תם בשמלה, ועם זאת מפתה...
הבנים בחבורה הביטו בה בשקיקה
ואילו הבנות במבט של - איך היא מעיזה
לבוא ככה למסיבה בשמלה לבנה קצרצרה!!
היא הביטה בלהבות, מרגישה שמצב רוחה משתנה.
מחממת את רגליה ,
בהונותיה נעים באיטיות מעלה ומטה,
הוא התמתח קדימה להוציא גזיר עץ מהאש
והשליך אותו פנימה שניהם הביטו בכפיס
המתפוצץ באון.  
"אתם באים לשחות בעירום" נשמע קול ברקע
היא הביטה לפנים מזועזעת..
בצווחות אושר רצו הזוגות אל המים
פושטים ללא היסוס הבגדים בדרכם
מסתייעים בידיים להוטות.
ראשים נישאו על פני המים השוקטים...
היא הרגישה מבויישת יותר מאי פעם בחייה
היא הרגישה חשופה ומה שהעמיק
את התחושה היתה העובדה שהוא כבר
עמד להוריד את חולצתו.
מכנסיו היו על החוף, ועיניה בהו בהם
הוא לבש תחתונים בלבד. גופו היה שזוף,
תמיר וגאה, שיערו מתבדר ברוח.
הוא ניצב מעליה ממתין
"נו ...את באה?"
היא לא העיזה להביט בו
הרגישה בדמעות עולות בה
בלחץ...
היא לא דמתה לאחרים
היא ציחקקה בעצבנות ולחשה "לא"
הוא הביט בה ואמר
"נו..תשחררי..אל תהיי כזאת שונה
כולם כבר בים...בואי "
"אין לי מה ללבוש" היא ענתה
והוא אמר "נו,אז מה תישארי בתחתונים"
"אני לא יכולה.."היא ישבה על ברכיה ,
קפואה רגליה תחובות תחתיה.
הוא שתק לרגע ואז, "את כן יכולה, בואי כבר!"
הוא נרכן משתופף לצידה.
היא הרגישה בכוח נוכחותו לצידה.
אצבעותיו הושטו ונגעו בצוארון השמלה.
"אני רוצה לראות אותך..."
קולו הרך ליטף את קצות עצביה.  
היא פתחה את הכפתורים לאט
הוא הרגיש שחזהו נדרך.
היא הניחה לו לראות את שדיה. היא עצרה.
"היי.." הוא אמר לה בשקט
נגע בסנטרה באצבעו. עיניו היו טרגיות.
הוא נע לעברה בחשיכה, עיניו נעוצות בה.
ידו לפתה את עורפה, מושכת אותה אליו,
שפתיו על שפתיה, זרועו מחליקה על גבה,
מושכת אותה עוד יותר קרוב אליו.
ראשה הפסיק לחשוב והחל להרגיש.
היא הרגישה את גופו חם,חזק,חלק. כנגדה
ידו נעה אל שדיה.
היא קימרה את גופה לעברו...  
בואי ניכנס למים הוא לחש באוזנה
ומיד השפיות הקרה חזרה למראה חיזיון הזוגות ,
עירומים כביום היוולדם
כולם מתעלסים אלו לצד אלו.
היא רצתה לשקוע אל תוך נשיקותיו,
אבל ידיה הרפו ממנה.
הוא צריך לרצות בה הרבה יותר מזה.
אצבעותיה כיפתרו את שמלתה מעל שדיה.
"לא!" היא אמרה "אני חושבת שאלך הביתה"
"את גורמת לי להיראות אוויל!
אם לא איכפת לך! "
היא שתקה נחושה בדעתה.
"מצטערת אני שונה..."מהורהר הוא חשב
היא לא ידעה איך להתמודד איתו, עם עצמה.
הוא חש בכמיהתה אליו.
לרגע, על החוף, היא היתה שלו.לגמרי.
סירובה גרם להתגברות נחישותו.

"אני יודע שאת שונה...מתוקה
לכן רציתי בך. את לא סתם מישהי
את מיוחדת וזו הבעיה
את גורמת לי לחשוק בך יותר... "