New Stage - Go To Main Page

ספיר באנדי
/
עולם של גברים

היא ישבה שם מעודנת ומקסימה, עושה כל תנועה כה לאט כאילו
שהעולם יחכה לה, הוא יחכה לה תמיד.
היא תמיד הייתה בלתי ניתנת להשגה, מישהי כל כך מושלמת שכל מי
שניסה את מזלו מעולם לא הצליח,והיא ידעה את זה. היא ישבה שם
מביטה בעולם, מצחקקת טיפה, "כל זה שלי", היא בטח חושבת ומחייכת
לעצמה את חיוך הניצחון הקבוע שלה,"כל זה שלי".
נראה שהיא באמת ניצחה, כוחות רבים ומזוינים ניסו להביס אותה,
להפיל אותה בערמומיותם. אבל איש לא הצליח, היא הייתה טובה מידי
בשבילם, טובה מידי בשביל כל אחד.
עד לאותו הערב, אותו ערב שבו היא השתמשה בנשק הכי חזק שלה. היא
ישבה  שם מעודנת ומקסימה, היא לבשה את השמלה האדומה הארוכה
שלה. איש לא עמד בפניה.
שותה כוס שמפניה ארוכה, והבועות מתגלגלות בגרונה כמו ילדים
צוחקים.
הוא ניגש אליה, אמר בוקר טוב והביט במה שכבשה. "כל זה שלך?",
שאל, "נחמד", אמר באדישות והתיישב לידה.
"שלום, שמי ויל", הוא אמר,"ויל", הוא חזר על שמו שנית, אך היא
ישבה שם שותקת.
"אני מבין שאת לא מדברת הרבה", הוא הביט בה במבט מחייך.
"ג'ולייה, מה שלומך הערב?".
היא אמרה לו בקול הסקסי שלה, עיניו נפתחו והוא חייך, הרי רק
ברגע זה הוא הבין שהוא מאוהב, מאוהב לראשונה. הוא רצה לנשק
אותה, ולחבק אותה, לקחת אותה בידיו ולא לעזוב לעולם, לטייל
איתה בכל העולם ולהתחתן איתה. הוא רצה הרבה ילדים, בית גדול עם
גדר לבנה, כלב קטן ונחמד.
"שלומי בסדר", הוא ענה,"ומה עלמה יפיפייה כמוך יושבת כאן
לבדה?", הוא שאל והביט לה עמוק בעיניים, כמו שהיא שנאה שהביטו
בה, זה גרם לה להרגיש חדורה, מישהו מביט בתוכה ואין לה שום דרך
לעצור זאת.
הוא החמיא לה על שמלתה, ועל עיניה היפות. ואז התחיל בדיבורים
על הכוכבים והירח, על העתיד והעבר והיא ישבה שם, מרותקת מעט,
למרות שלעולם לא תודה בכך.
ובאותו רגע מסוים, שעה לפני ההשתלטות הגברית על העולם, הוא אמר
לה את זה, את מה שהיא תמיד רצתה לשמוע. הוא אמר את מילות הקסם
המיוחדות שיש לכל אחת, מילות קסם שגרמו לה לפתוח את עיניה
ולפתע להביט בו בצורה אחרת לגמרי, להביט בו ולדעת שאותו היא
רוצה.
הוא ניגש אליה, החל ללטף את לחיה ונשק לה בזהירות, היא ישבה
מהופנטת, לא מבינה מה קורה.
הוא לקח אותה בידיו וחיבק אותה חזק, ונשק לה שוב.
ועד מהרה הם מצאו עצמם אחד ליד השני , מביטים בעולם, הוא בחן
במה ששלו, והיא לא הביטה בכלום.

הוא חיבק אותה, אמר שיחזור, שהוא מאוהב, שהיא מיוחדת.
והנה היא ישבה שם, פשוטה כמו כל בחורה נוספת שמתהלכת לה ברחוב.
פשוטה בדיוק כמו כל אחת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/11/02 20:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ספיר באנדי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה