לימור רביב / מערות (המרגלת ואני) |
אל משטחי חלום
הביטי בי שקוף ונוזלי--
את רכוש העמקים,
דואה מעל חריש חלול,
את גומעת חרקים
ויונקת נשיקות
מתנוענעת כצל סודי
רושמת רשימות.
ראשית הליך איסוף שמות
את לא נותנת לי לזכור אותך;
אמרי לי נהרות-
את שטה לך בהם,
צופה רדיפות עשן ואש
מסתתרת בקברים.
את כבויה במערות נטיפים
גורסת קודים וצפנים.
רדומה וחנוטה
(חצות של נקישות שעון)
את נושמת הפוגה
נאכלת מבפנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|