לעמוד על הצוק הכי גבוה בעולם
לא לראות את השמש זורחת
לא לשמוע ציפורים מצייצות
להבלע בתוך מפולת
בלי לכאוב, בלי לבכות
קירות סוגרים על חדר קטן
שהיה לי פעם בלב
לחזור חדשה ושונה
בעולם הזה להתאהב
חוטים נפרמים והבד מתפרק
חושך וקור בעולם ריק
לעמוד על הצוק הכי גבוה בעולם
ולצעוק עד סוף הימים
יש עוד הרבה זמן להמשיך
ימים, חודשים ושנים
המבט העדין, היפה
תגיד אם כבר נגמר
או אולי עוד יהיה
לרוץ ולברוח, לא לעצור
צבעים מתחלפים באדום ושחור
כעס מטריף, כעס מקל
כעס הורס והגוף מתפתל
יד מושטת מתפוגגת באור
אבל את הרגש צריך לשמור
שקט זה הפתרון הכי קל
גם כשרע אי אפשר וחבל
לתת לייאוש לעטוף
להחף בים המרגיע
לתת לאור לחשוף
את מה שהשיר משמיע
או אולי
לעמוד על הצוק הכי גבוה
בעולם... ולקפוץ. |
