וכי איך אני בוחנת אותך
לחייך הצוללות
בכלי דם קטנים
פורמת את בגדייך בעיני רוחי
והם אינם נפרמים
מקלפת בגדייך בעיניי
והם אינם מתקלפים
קורעת בגדייך בשרירי לסתות
והם נקרעים,
ונקרע גם העור מתחת
מכלי דם קטנים
לכלי דם גדולים
אך אתה עדיין לא שם
ופתאום אני מרגישה
בעצמי,
כאדם שאיבד מטבע פעוט
תחת שולחנם של אחרים
ומתעקש למוצאו
לחיי מאדימות מהמאמץ

זהו דמך
אחזיר לך אותו
דרך עיניי
עיניי התועות בלחייך

ומאז,
אני בוחנת אותך
בטבעת קפלי שפתייך
המתנענעות כאקורדיון
וגם אני מחייכת חזק
כדי שדמעותיי
לא יבצבצו

ומאז,
כדורי עיניי שוחות
דרך טבע
במים רדודים מוכנים
חיוך הוא-
פלסטיקה של ניסיון