גוניבר לנסלוט / לגעת בעצב |
קמטים דקים
שזורים לצד עיניו.
מבט רך, נוקב
תבונה אילמת
זיק פראות
קול חזק
פגשתי איש עצוב
ביקשתי לגעת בעצב
לתהות על קנקנו
ביקשתי להקל על מכאובו
להעלות חיוך בלבו
והוא
רק חיבק ושתק
רק נגס ושתק
רק גמר ושתק.
והבוקר האיר
ונותרנו אילמים
עצובים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|