|
מתבונן אל המציאות
פוזל את הדמיון
נזכר במה שיכל להיות
זוכר את מה שיהיה
פורץ מעבר לאהבה
אל עבר המציאות
למטה אל האדמה
אל תוך השמים
ועף
מביט אל עבר שקיעה שחורה
המותירה ניצוץ זכרון עמום
של מה שיכל להיות
מי שלא אוכל להיות
תמו הזכרונות
כלו הרגשות
וכל מה שנשאר הוא רק אני
נפש גוססת בגוף מת
ועף
מתבונן אל המציאות
פוזל את הדמיון
נזכר במה שיכל להיות
זוכר את מה שיהיה
ועף |
|
|
ואז באים לי
ילדים ומחלקים
לי ציונים...
לאן הגענו? אני,
שהמצאתי את
הקמפיינים הכי
גדולים בתבל:
התנ"ך, מעמד
הר-סיני, הנצרות
ובודהה. באים
אלי ילדים
ואומרים לי שאני
בסדר.
איפה המיליון
דולר שהבטיחו
לי? איפה
הקוסיות
הבלונדיניות עם
החזה הגדול?
הקופירייטר של
אלוהים ממורמר
(ומיכלי לא
בלונדינית, אז
זה לא נחשב) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.