|
כי שער פרוע
וחיוך ומילה ומגע
וכל דבר שנראה בטוח
והדמעה שנמחתה
אופטימיות חסרת מעצורים
ותמימות ללא בושה
והרצון לברוח
והסיבוך שבמילה אישה |
|
|
כשאני משועמם,
ואין לי מה
לעשות יותר, אני
שם את היד הקטנה
של הסמן באף של
ההוא בלוגו,
ומגחך לעצמי.
נכון שאין יותר
נמוך מזה? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.