|
הריצה קדימה מושכת לאחור
והפאר קיים לעוור עיננו
השגיאות נעשות גדולות עם הזמן
והזמן אינו רחמן
ללכת בשביל המרוצף אבנים
והנפש חפצה בבוץ ובעפר
הקליפה שבחוץ מתחזקת
והליבה שמבשילה ומתרככת
הבגרות שמביאה להשלמה
והלב שמסרב להתבגר
קו השער הנסוג
ותמונת נער צעיר שתמיד שופעת |
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.