אל כתפיה אני לומד להתייחס כאל מעגל.
אני ממתין לה בתנועה, לוקח אותה אל ריאותיי,
פוער טבעות עשן.
רואה את צווארה מיתמר בעייפות הערפילים,
סמוכה אליי,
אינה נשענת,
קרבה אל עצמה,
נפרצת כדרך,
נרדפת,
נשומה.
אלוהים, כמה שאני אוהב אותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|