ידעתי דמעות של חוכמה וטיפשות
ודרכיי עד אין-סוף נמתחו כאילו כדי להרגיז
ואת כל ימייך הענוגים אדע רק להפסיד
ושלל רגעי הקסם נגוזו במחי ידו של הזמן
לעד זכרתי מגע ידך, לעד התנחמתי בחום לבך,
ואז זכר - השקף - דמותו של הזמן נגוזה אף היא
במשעולי הים, כך הוכיתי בטרם אקום
והושלכתי על חופייך קרוע בגדים - עריה וערום,
ורק נותרה בלבי חמימות העבר
וידי כך תקמוץ בחזקה - קצוות שיער.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|