תמי ליבנה / אהבה במדבר |
האיש מן העיר אלי יבוא
לא ברכבו, לא בחרבו..
ירד אלי אל המדבר,
יאחז בי בעדנה כבפרח בר
כשנרד את ירידות סדום
ליבי בטח ידום.
כשים המלח יהיה מול
אדע לבטח,
אני שלו.
לא נליט פנינו מאשת לוט,
מאדמות החואר הרכות.
השמש השוקע קצת מסנוור
הירח ממול
במלח מסתחרר.
זה הזמן וזה הרגע,
להכנס לאחד הואדיות,
לחוות את זה הדבר
הקרוי אהבה במדבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|