זה היה בשנת 96', שנת כהונתו של ביבי.
אריק שרון, דאז שר בממשלתו,ערך ביקור "זריז" במסעדת עוף
מטוגן.כשיצא משם, ביקש ממנו החוואי שמביא תרנגולות למסעדה
להסיע תרנגולת חביבה לחוותו של אריק, כי "בינתיים אין מקום
בחווה שלי". כשיצאו מהמסעדה, שם לב אריק לכרבולתה האדומה
הנוצצת. נוצותיה הצחורות התבדרו ברוח, והמקור הכתום המקסים שלה
לבש חיוך של שביעות רצון.
"את...",גיחך אריק,"יש לך בשר עלייך..."
"אני לא מאמינה!!!" מחתה בקולניות ונסתה להחלץ כששם אותה בטנדר
שלו, "לא אכלת מספיק?!"
"מה יש?!", התגונן, מנגב את השומן מעל שפתיו,"גבר לא יכול לתת
מחמאה תמימה לתרנגולת בלי שהיא תחשוב שהוא רוצה משהו?!"
"כן...בטח....איך אפשר לפרש את זה?!"
"אל תפרשי את מה שאגיד עכשיו כהטרדה מינית או משהו, אבל בעצם
גבר ותרנגולת דשנה לא יכולים להיות סתם חברים..."
"למה...?"
"אתן פשוט טעימות מדי....כל גבר עם תאבון בריא ירצה לזלול
תרנגולת דשנה וזה פשוט ירבוץ ביניהם כל הזמן..."
"אתה אידיוט...רגע, אבל גבר ותרנגולת רזה שכולה עור ועצמות
יכולים?"
"לאאאא," חייך השר חיוך זדוני, "הוא ירצה לשפד גם אותה..."
"אויש, אתה מפגר" קרקרה התרנגולת בנימה פסקנית, גלי היה שמה.

למחרת בבוקר נמצא מקום לגלי בחווה שליד המסעדה. כעבור חמש שנים
ביקר אריק שוב במסעדה ובדרך עצר בחווה שלידה.
"שלום גלי!!!", קרא בקולו הרועם,"מה שלומך?!"
הוא זיהה אותה מיד בין התרנגולות, אם כי העלתה מעט במשקל
ונוצותיה תפחו.
"שלומי בסדר," חייכה "ומה שלומך?"
"בסדר, אני כבר ראש ממשלה... תשמעי, אני מצטער שקצת הזלתי
עלייך ריר פעם אחרונה שנפגשנו. "
"זה בסדר", ענתה, "אם אתה כבר בדרך למסעדה תזמין אותי לגרעינים
על חשבונך..."
הם התיישבו לאכול. אריק זלל פולקע וגלי ניקרה צלחת גרעינים.
גלי הזדעזעה כשסיפר לה כיצד הוא מגדל תרנגולות רק כדי לקחת מהן
את הביצים שדגרו עליהן תקופה ארוכה.
"ומה אתה אומר להן אחרי שהן שמות לב שלקחת להן את הביצים?!"
"אני מסיח את דעתן איכשהו. שואל אותן למשל אם להזמין להן מונית
לטיול קצר מחוץ לחווה או לפעמים...אני שואל אחת מהן אם היא
מוכנה לקפוץ שנייה על המחבת עם השמן..."
"אויש אתה מגעיל... אני שמחה שלא גדלתי אצלך בחווה... הייתי
בסוף הופכת לעוד שורה בתפריט שלך" קרקרה בעצב גלי.
"מה את רוצה? אף אחת מהן לא התלוננה וכולן מקרקרות ומטילות
ביצים.... למרות שבזמן האחרון מישהו גונב את ביצים אז לא מצאתי
כלום מזה..."
גלי נפנפה בנוצותיה וחייכה חיוך של שביעות רצון.
"לא מצאת שום ביצה...? אתה בטוח שהן מטילות בכלל....?"
"בטח, הן קרקרו והכול....רגע מה את רוצה להגיד בזה?!"
"אני רוצה להגיד שאולי הן מזייפות קרקור של הטלה".
אריק חבט בשולחן מזועזע.
"מה פתאום!!! אני יודע להבדיל!!! הייתי יודע אם הן היו מזייפות
כמו שאני מבדיל בין פולקע עוף לפולקע טופו!!!"
"אתה בטוח שהיית יודע?" חייכה שוב גלי מתחת למקור ולפתע פרצה
בסדרה של קרקורים נמרצים....
"ומה תרצה הגברת...?" שאל המלצר גברת בשולחן סמוך.
"אני רוצה חביתה ממה שהתרנגולת הטילה..."

כעבור מספר חודשים, ביקר אריק ביריד ובאחד הביתנים ראה לפתע את
גלי על גבי כרית שהונחה על גבי מיטה. כנראה שהיא נמכרה והפכה
לתרנגולת תצוגה, אבל היא לא היתה מאושרת מדי ובכתה בדיוק
כשאריק נכנס.
"מה קרה חמודה שלי?" שאל, סגר מאחוריו את הדלת והתיישב על
המטה.
"אף אחד לא בא לביתן שלי... "מררה גלי בבכי תמרורים "ושוקלים
לשים אותי על המנגל..."
"אל תבכי חמודה...," לטף את כתפה אריק ולפתע החל מורח רוטב
ברביקיו על גבה..."עומרי!!!" צעק בפלאפון, "תבטל את ארוחת הערב
אני עומד להיות שבע מאוד!!!"