אם אין לי שקט, אז תנו לי רק כלום,
לא עוד איזה לקט שמפגין מוח אטום.
אם אין לי שמחה, אז רק תנו לי מהעצב,
שתיעלם הפריחה, שיגווע לו הקצב.
להישאר רק כאן, בין כלום לשממה
רק הלמות לבי שפועל לו בדממה
ואתו רעש של גלים,
שמתנפצים אל החוף,
אולי גם קצת פרחים,
כדי לשבור את הנוף.
אם אין לי רצון, אז תנו לי אדישות,
לא עוד מוח מלא לצון שנותן הרגשה של יישות.
אם אין לי אותי, אל תתנו לי אף אחד,
די כבר עם הטריק של הצלע שנשלפת מהצד.
במדבר שומם,
בשדה מלא קוצים,
אני בכל מקום, עומד דומם,
מביט בכוכבים שבין ידיי מתנפצים,
וכשהרוח נושבת במשב חלול
אני נושא עיניים לשמיים, מחפש אחר איזה אל,
ואז במבוכה ובבלבול
אני רואה אותו בצורתי, אליי מחייך, עליי מסתכל.