אני מאוד אוהב את העבודה החדשה שלי. פעם עשיתי מבחן התאמה
לעבודות וגילו שאני יכול להיות רצף או קדר, כדורגלן בליגה ב',

נהג משאית וסדרן מוניות.
אבל אני לא רציתי להיות אף אחד מהדברים האלה.
בלי שום סיבה מיוחדת.
את העבודה החדשה אני דווקא אוהב.
בעבודה הזאת צריך לחטט בתיקים של אנשים בכניסה לקניון.
אני מאבטח. אין לי אקדח 'גלוק' כמו של אח שלי משה הקצין במג"ב,
רק אקדח של גז מדמיע אבל אני לא מגלה את זה לאף אחד.
את האקדח תליתי על החגורה של המכנסיים ולידו את הפלאפון,
ככה אני נראה חשוב וסמכותי והאנשים שבאים לקניון מרגישים שאני
שומר עליהם.
לא הרבה מסוגלים להחזיק בעבודה. מאז שאני כאן הספיקו לעזוב,
אודי משער סביון וחן משער כלנית וגם יעקב שמסייר בקניון מתלבט
אם להשאר.
אבל אני לא מתכוון לעזוב בנתיים. אני ממש נהנה.
הכי אני נהנה- לחטט בתיקים של אנשים.
תדעו לכם, לפי התיק אפשר לדעת הכל על הבנאדם ואני אוהב לדעת.
אולי אחרי העבודה הזאת אני אלך להיות פסיכולוג או משהו כזה...
באופן כללי אני מחלק את האנשים לשלוש קבוצות:
בעלי תיקי צד, בעלי תיקי גב ובעלי תיק אלכסוני.
בעלי תיקי צד הם אנשים מבוגרים ורציניים בדרך כלל. הם נחלקים
לאנשים מבולגנים ואנשים מאורגנים.
אצל המאורגנים אפשר למצוא כמה עטים ומקום מיוחד לפלאפון, יומן
ולפעמים איזה פאלם פיילוט אצל הבנים ותיק איפור אצל הבנות.
למבולגנים יש המון ניירות מפוזרים ומקומטים ומטבעות שנפלו להם
מהארנק.
לפעמים כשאני צמא במיוחד אני שולף לי איזה שקל או שניים לקולה
כי הם ממילא לא ירגישו בחסרונם.
הכי מבאס בעבודה הזאת, זה להושיט יד פנימה ולגלות אפרסק רקוב
שנשאר להם בתיק או דנונה שהתפוצצה שם בשבוע שעבר.
את אלה אני שונא.
יש את הח'ברה שהולכים עם תיק גב והמבט שלהם בעיניים מתחנן אליך
שתוותר להם הפעם ותתן להם להכנס בלי להוריד את התיק, במיוחד
אלה שנראים כאילו הם כל הזמן בדרך לטראק באלפים ואם תפתח להם
את התיק הם בחיים לא יצליחו לסגור אותו. אני לא מוותר להם.
אני יודע שהם לא מסוכנים אבל אני אוהב לדחוף ידיים לתוך הבגדים
שלהם, לפעמים בכוונה אני מוציא להם את הגרביים החוצה ובודק
שאין בתוכם שום דבר.
חלקם מחייכים ויש כאלה שמתעצבנים וזורקים כל מיני הערות
מטומטמות, כמו: " את המיטען מצאת? תבדוק טוב, את הרימונים
החבאתי מתחת לדיסקמן..."
בתגובה אני פותח להם את כל הריץ' רץ'.
אותם אני הכי שונא.
אלה עם האלכסון זה כל מיני פריקים ומגניבים כאלה, אין להם כלום
בתיק חוץ מפלאפון, סיגריות וארנק
ואם זה בנות אז גם ליפסטיק, דיאודורנט ומברשת שיער.
ביום שני שעבר בא אחד לקניון עם תיק אלכסון. אמרתי לו: "בוקר
טוב, אדוני" והוא לא ענה.
אז אמרתי: "בוקר טוב, אדוני. לא נאה לך לענות בוקר טוב למאבטח
ששומר עליך שתוכל לבלות בבטחה ובנעימים בקניון שלנו?"
הוא לא ענה, רק פתח את התיק שלו.
היה לו שם פלאפון וארנק והרבה ניירות מפוזרים ויומן קטן. מייד
הבנתי שמשהו לא בסדר.
לא הספקתי להגיד "מכבי חיפה אלופה", וההוא כבר לחץ על כפתור
שהיה צמוד לחגורה שלו והתפוצץ.
למזלי הייתה לו שם איזו פאשלה קטנה עם החגורת נפץ והפיצוץ הפך
לפיצוצונצ'יק.
נפגעתי קצת מהרסיסים של הדלת ומייד שלפתי
את הפלאפון והתקשרתי לגלי צה"ל לספר להם איך שעצרתי פיגוע
בקניון "לב סביונים".
אני אוהב את העבודה החדשה שלי.