כשרוחות הפחד ירעידו גופך
תחפש את זרועותיה למקלט
אך היא לא תשמע קולך
ותיפול כעלה אשר מענפיו נשמט
לאט תסתחרר ללא יעד ללא ייסורים
על אדמה קרה תנחת באיטיות
לא תרגיש בגופך את דם החיים
דמעותיך לא יזלגו, אין בך עצבות
כי רגשותייך קפאו יחד עם ליבך
את אשר יכלת להרגיש לא תדע
רוחות הפחד הקרירות שבך
הן אשר הקפיאו ליבך, במודע
הסתגרות נצחית, התבודדות מחום
חום אשר יחמם ליבך ויפתח רגשותייך
היא מטרתך מעכשיו בכל יום
כי אין רצון לסבול, אלו מילותייך
נח על קרחון אשר צף בלב ים
ים של סבל, הים גורם לקרחון לרעד
בכל עת מכים בך גליו, ושם
מחכה אתה לכיליון, אין פחד. |
