|
שוב אתה מולי
פניך מלאים עצב שקט
כמו לפני שנים
אז הסברת שזה כמו שמישהו מת
היום אתה מסתכל עלי
במבט העמום שלך
מחייך חצי חיוך
ומבקש שאתפשט
ואני,
מקפלת את בגדי
בזהירות על הכסא
כמו שאתה אוהב
כדי שתחייך אלי חצי חיוך
כדי שזה יקהה את הכאב. |
|
|
זוכרים את ההוא
שהתעצבן שלא
משנה כמה
סלוגנים הוא
כותב, בחיים לא
יוצא לו לראות
סלוגנים של עצמו
מתפרסמים???
וואלה צדק, זה
מעצבן.
אחת חדשה שכתבה
60000 סלוגנים
השבוע, ועדיין
לא ראתה אפילו
אחד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.