|
על שפת הרציף
הילד איננו
גם אימו
המגוננת עליו
מפני הרוח
כבר איננה
רק סימני רגלים ומזוודה
באבק התחנה
ואני
מהדק מעילי
באגרופים קמוצים
האם קר לי
או שמא
הבדידות
ניתזת
לגופי
|
|
|
כל פעם שאיזה
גאון צועק
"טמבל!" לחלל
האוויר, רק כדי
לראות אם מישהו
יפנה את הראש,
אני מסובב את
הראש נגד כל
ההגיון, הרי
עושים לי את זה
מכיתה ג'.
כזה אני,
מבולבל.
איש מבולבל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.