מיכל חן / כף רגלי |
ברדת ליל, לחדרך
נכנסתי.
בכתונת וורדרדה
גופי עטפתי.
חום גופי, חום רגליי.
קור רצפתך,
חום תאוותך.
אל מיטתך קרבתי חרש
ומנגיעת אצבעותיי
מתוך הסדינים נולדת.
יצאנו במחול אהבים
של גופות לוהטים
על רצפת חדרך הקרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|