זה היה ביום חורף מושלג
העצים מוארים לרגל החג
בשוק המצרי אני משוטטת
ושירים טורכיים מתנגנים ברצף
מטיילת לי בין חנויות
מציצה מחייכת אל הדמויות
שבשוק מתרוצצות
אנשים שונים מאיתנו
גם שפתם שונה משלנו

עוברת בין הסימטאות
נשבית בקיסמי ילד קטון
שמשחק הוא בסביבון
כורך הוא חוט סביב
וזורק מטה יושב ומקשיב
לצלילים שמהסביבון בוקעים
נזכרת אז כשהייתי ילדה
איך אהבתי לשחק בפורפרה

ואז לפתע כבה האור
חשתי נבהלת רעדתי כמו מקור
כי אני כאן לבד
בארץ נוכרייה
החושך עוטף
את נפשי החרדה

התחלתי לרוץ בין הסימטאות
מחפשת פירצה ואין רוצה לטעות
לברוח משם נפשי מבקשת
כי לבדי אני ואני כה חוששת

לפתע מרחוק ראיתי להבה
כמו כוכב הצפון אותי היא כיוונה
כשהגעתי לבסוף הבנתי
זו היתה החבית של אישה זקנה
שעל האש ערמונים היא צלתה

קרבתי אליה נצמדתי לאש
את גופי ונפשי ביקשתי להרגיע
הקור שבחוץ עלי כה השפיע
קור חורפי שאין הוא שלי
הרגשתי זרות הרגשתי עצבות

אל מולי הופיעו שניים גברים
קרבו גם הם שלחו מבטים
אל זו החבית שממנה עולים להבים
חיכיתי לרגע שהגוף יירגע

אמר האחד לאחר כשאלי הביט
רוצה גם אתה ערמונים?
במילים של עברית
השפלתי פני אל הרצפה
חייכתי קמעה

לפתע במקום כה רחוק
בארץ קרה חשתי כה קרוב
חום אדיר את גופי הציף
קרבנו יותר אל החבית
נצמדנו הרגשנו כה קרובים
גם אם היינו זה לזו זרים
חשנו התחברות
חשנו התגלות